הפוליטיקה האמריקאית שוב סוערת סביב ישראל, והפעם זה מגיע מהדמוקרטים. הצבעה בסנאט חשפה פיצול עמוק במפלגה הדמוקרטית בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, עם שיא של התנגדות לעסקאות נשק. ברני סנדרס, הסנאטור היהודי, הוביל מהלך נועז לביטול עסקאות נשק, והתוצאה מפתיעה.
מה שמדהים בסיפור הזה הוא לא רק המספרים, אלא גם ההקשר הפוליטי. 40 סנאטורים דמוקרטים התנגדו למכירת דחפורים משוריינים, ו-36 הצביעו נגד משלוחי פצצות כבדות. זה לא רק שיא של התנגדות, אלא גם סימן להתעוררות של דמוקרטים רבים נגד מדיניות ממשלת נתניהו.
אישית, אני מוצא את זה מעניין במיוחד כי זה מצביע על שינוי במפה הפוליטית האמריקאית. הדמוקרטים, שהיו בעבר יותר פרו-ישראליים, מתחילים לנוע לכיוון של ביקורת על מדיניותה הצבאית. מה שמעניין עוד יותר הוא שהסיבה לכך היא לא רק עזה, אלא גם לבנון ואיראן. הסנאטורים הדמוקרטים טוענים שממשלת נתניהו מרחיבה את המלחמה, מסכנת אזרחים חפים מפשע, וממשיכה באלימות נגד פלסטינים. הם רואים את ישראל כשותפה לאסטרטגיה לא ברורה של ממשל טראמפ, וזה גורם להם לחשוב פעמיים על הסיוע הצבאי.
אבל זה לא הכל. מה שמעניין עוד יותר הוא התגובה של הרפובליקנים. הם, כרגיל, מאוחדים בתמיכה בישראל, אך הפעם הם מודאגים מהפיצול במפלגה הדמוקרטית. הסנאטור הרפובליקני ג'ים ריש הזהיר שההתנגדות לסיוע עלולה לעודד את איראן ולפגוע באמינות האמריקאית. הוא טוען שזה עלול לסכן את אזרחי ארה"ב בישראל.
מה שעומד כאן על כף המאזניים הוא לא רק עסקאות נשק, אלא גם יחסי החוץ של ארה"ב והעמדה שלה במזרח התיכון. הדמוקרטים, שמתנגדים למלחמות של טראמפ, רואים את ישראל כשותפה לאותה אסטרטגיה. הם רוצים להגביל את הסיוע הצבאי, לא רק בגלל עזה, אלא גם בגלל מה שהם רואים כמלחמות לא מוצדקות בלבנון ובאיראן.
הסיפור הזה הוא לא רק על פוליטיקה אמריקאית, אלא על שינוי בתפיסה העולמית כלפי ישראל. ג'יי סטריט, ארגון שמאל ציוני, אפילו שינה את עמדתו וקרא להפסקה הדרגתית של סיוע צבאי. הם רוצים לראות את ישראל כבעלת ברית עצמאית, לא כמדינה שתלויה בסיוע אמריקאי.
בשורה התחתונה, מה שאנחנו רואים כאן הוא דיון מורכב על יחסי ארה"ב-ישראל, שמתפתח מעבר לעסקאות נשק. זה על מדיניות, על מלחמה ושלום, ועל מקומה של ישראל בעולם. זה דיון חשוב, שמעלה שאלות קשות על עתיד היחסים בין שתי המדינות. האם זו תחילתו של עידן חדש ביחסים, או סערה חולפת? רק הזמן יגיד.
